בשנת תשע"ה הוקמה במרכז שפירא ישיבה תורנית- תיכונית שמטרתה להעמיד בחורי ישיבה בעלי יראת שמים, רצינים בלימודם, עמלים בתורה, בעלי רגישות חברתית וכח התנדבות, בוגרים השואפים להוביל ולהנהיג במסגרות שונות היום ובעתיד, אוהבי א"י המכירים את שביליה וקורותיה, המכירים את משנת הציונות הדתית ואת גדולי התורה שבה.
על הישיבה
בשנת תשע"ו הוקמה ביוזמת מורנו ורבינו הרב חיים דרוקמן שליט"א במרכז שפירא ישיבת תורת עציון,
ישיבת תורת עציון נוסדה ע"י הישיבה התיכונית אור עציון , היא נסמכת מבחינה כלכלית ומנהלית על הנהלת הישיבה התיכונית אור עציון , אך היא מנהלת בית מדרש נפרד ומערכת שעות שונה, הבחורים לומדים בקמפוס הישיבה הגבוהה אור עציון, זוכים לחברותות עם בחורי הישיבה הגבוהה ואף מתפללים וסועדים עימם בלילות שבת. ישיבת תורת עציון הינה חלק מרשת ישיבות בני עקיבא הפרושות ברחבי הארץ ומחנכות אלפי תלמידים לתורה, למצוות ואהבת הארץ.
שעות רבות מהיום מוקדשות ללימודי קודש [עד 16:00]. ומייד לאחר מכן מתחילים לימודי התיכון. הישיבה ממוקמת על אם הדרך, בין קרית מלאכי לאשקלון, בישוב מרכז שפירא שבתחומי המועצה האזורית שפיר. בישיבה לומדים כיום מעל ל-130 הבחורים המגיעים מכל רחבי הארץ.
דבר ראש הישיבה
"לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם"
זהו הפסוק המגדיר את תפקידה של ישיבה בעם ישראל - לימוד ליראת שמים,
ומהי יראת שמים ?
כשהאדם מכוון את חייו ומעצב אותם כעבד ה' המחוייב ללימוד תורה, למחוייבות עמוקה
לקיום מצוות
בדקדוק וברצינות ולקידוש השם בהתנהגותו , בדיבורו ובמעשיו, בין אם הוא בבית המדרש
ובין אם הוא
יוצא לעולם המעשה.
תפקידה של הישיבה לאפשר לבחור ישיבה להבנות מתוך רוחב הדעת, מתוך לימוד תורה ברצינות ובהספק גבוה ומתוך הקשבה לאנשים אידיאליסטיים המוסרים את נפשם לטובת עם ישראל , תוך הכרת
ארץ ישראל על שביליה ותולדותיה במיוחד בעת החדשה בה זכינו לתקומת עם ישראל בארצו, תוך הכרת
ציבורים שונים בעם ישראל המרחיבים את דעתו של הבחור ומאפשרים צמיחה של בחור ישיבה- בן תורה אמיתי.
בית המדרש יונק את עוצמתו ממו"ר הרב דרוקמן שליט"א – נשיא הישיבה, המלווה את הישיבה והבחורים זוכים לפוגשו מדי שבוע בתפילה ובשיעור לקראת שבת.
ממו"ר הרב דרוקמן שליט"א למדנו שעיקר תפקידו של בחור ישיבה הוא ללמוד לומר: "הנני" – כאברהם אבינו בעקידת יצחק הנקרא לשחוט את בנו, להעמיד את עצמנו לשליחות כלל-ישראלית מתוך ידע תורני ולימוד מעמיק בגמרא בתנ"ך ובספרי אמונה.
בישיבת לובלין בראשות הרב מאיר שפירא זצ"ל - הרב הדגול שהגה את רעיון הדף היומי ויישם אותו הלכה למעשה היה שלט ענק בו נכתב- "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם",
רבים שאלו את הרב שפירא מדוע "לכו" בנים, מדוע לא כתוב "בואו" בנים, בואו אלי לישיבה שם אלמדכם תורה, דעת ויראת ד' ?
השיב להם הרב מאיר שפירא- שההצלחה החינוכית, הקניית תורה, עיצוב דמות "תלמיד חכם" אצלי בישיבה- זו הצלחה אך היא בדרך כלל יעילה וטובה בתוך הלימוד הישיבתי, כאשר אני שומר ומשגיח אראה תוצאות טובות. אך במבחן התוצאות ההצלחה האמיתית היא, מה מעשיכם כאשר אתם עוזבים את הישיבה, לכו בנים שמעו לי... כאשר הנכם מסיימים לימודיכם בישיבה, במסגרת הסגורה, החמה, התומכת והחברתית מה תעשו כאשר כל אחד מכם יקים בית בישראל כאשר תפוצו לכל מקומותיכם, או אז- האם תורתכם שלמדתם אצלי תישא פרי? האם בשעות הפנאי- תהא התנהגותכם בעלת אופי ומשקל חיובי ערכי ותורתי? האם פרי עמלי החינוכי בעיצוב דמותכם הרוחנית והאנושית- יונחל בכם כאשר תעזבו מקום לימודכם?
זהו האומר האמיתי של הישיבה - יראת ה' המלווה את הבחור בכל דרכיו, בבחינת "בכל דרכיך דעהו" , לא מתוך קטנות ולא מתוך צמצום נפשי אלא מתוך תביעת גדלות אמיתית!
ישיבתנו נקראת ישיבת תורת עציון על שם קדושי גוש עציון הי"ד שנפלו בקרב בד' אייר תש"ח, מסירות נפשם בהקמת כפר עציון, השילוב המיוחד של תורת משה יחד עם עבודת האדמה, חלוציות ומסירות בחייהם ובמותם – הם עמוד האש העומד לפני המחנה.
נקודה יסודית מלווה את חינוך הבחורים, הישיבה בגיל התיכון אינה 'הכנה' או 'מכינה' לשנות ישיבה, הישיבה היא המטרה, היא המיצוי, היא הפסגה, היא המקום בה בונה הבחור את עולמו התלמודי, האמוני והחברתי, כך שבעז"ה לאחר ארבע שנים כל בחור בוחר היכן הוא ממשיך את רוחה של הישיבה.
"זה השער לה' צדיקים יבואו בו" בברכת התורה ללומדיה
השבתות בישיבה
אנו פותחים את שבתות הישיבה בקבלת שבת, ושיעור עם מו"ר הרב דרוקמן ובתפילת ערבית חגיגית. מיד לאחר מכן ניגשים תלמידי הישיבה לארוחת שבת. בכל שבת ישיבה הבחורים זוכים לשיעור שו"ת עם מו"ר הרב חיים דרוקמן כאשר תלמידנו שואלים את השאלות והרב משיב לשאלותיהם.
בשבתות הבחורים מתארחים בבתי הרמי"ם לעונג שבת, ובנוסף מתארחים בישיבה רבנים אורחים המוסרים שיחות מרתקות ומעניינות במהלך השבת.
לפי עקרונותיה של הישיבה, עיקר הישיבה הוא לגדל את התלמיד בלימוד התורה ובהגדלת עבודת השם, אך עם זאת כדי להצליח בחיים ומתוך כך להשפיע במקומות רבים בעם ישראל, נדרשת תעודות בגרות והשכלה כללית. לשם כך אנו בישיבה נותנים את הדגש העיקרי על לימודי הקודש ובשעות אחר הצהרים הבחורים עוסקים בלימודי תיכון מלאים. אנו רואים חשיבות להשקיע גם בלימודי התיכון ולכן אנו דוחפים את תלמידנו לעשות את הבגרות ברמה הגבוהה ביותר שהתלמיד יכול לעשות, בצורה הטובה ביותר ועם ההשקעה הנדרשת.
בעקבות הסתכלות זו, הישיבה מציעה ודוחפת את תלמידיה לגשת ל-5 יחידות במתמטיקה ו-5 יחידות באנגלית, וכל זאת בהתאם לכישורי התלמיד, ובנוסף מציעה לתלמידיה גם מגמות ראליות; פיזיקה וביולוגיה.
לימודי הקודש מתקיימים ברובם בכיתות האם, בקמפוס הישיבה הגבוהה – עם ר"מ (רב-מחנך) הכיתה, רוב שעות לימודי הקודש מוקדשות ללימודי גמרא, כאשר בכל יום יש שיעורי גמרא בעיון ובקיאות, ובנוסף שעת קודש אחרת, תנ"ך, אמונה, תורה וכו'.
בנוסף לכך ישנם שתי 'פנינות' במהלך השבוע בלימודי הקודש, בכל שבוע יש שני 'סדרי לשמה' שבהם הבחורים לומדים ושוקדים על התורה במה שליבם חפץ, 'והפנינה' השנייה היא השיעור הכללי שמועבר ע"י רבנים מחוץ לישיבה, על שיעורים אלו אין מבחנים וע"י כך אנו מנסים לבנות את אהבת התורה, וערך התורה בעיני הבחורים.
לאחר תפילת שחרית מתקיים סדר הלכה, השנה כיתה ט' עוסקת בלימוד הספר 'פניני הלכה' בנושא תפילה, וכיתה י' עוסקת בספר 'פניני הלכה' בנושא ברכות. כמו כן כאשר מתקרב חג או מועד מסויים, התלמידים לומדים בהעמקה את הלכות המועד הקרב ובא.
לימוד אמונה נעשה תוך הקשבה לתלמידים – כאשר ישנו פחות עיסוק בהענקת ידע ויותר רצון לתת לתלמידים תשובות לבעיות וקשיים אמוניים המלווים אותם.
בכיתה ט' הבחורים זוכים ללמוד את ספרו של מו"ר הרב חיים דרוקמן ''קמעא קמעא - מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו'' כאשר בשיעורים מיוחדים אלה הם זוכים ללמוד מתורתו המיוחדת של הרב.
כמו כן, לכל כיתה יש אברך מלווה שמלווה את הבחורים בסדרים ומהווה עוד אוזן קשבת לתלמידים.
